Yuval Glik

May 18, 1969 - May 5th, 1991

 

סרן יובל גליק, בן רחל וראובן. נולד ביום א' בסיוון תשכ"ט (18.5.1969) בקרית גת להורים יוצאי קיבוץ נחשולים, מראשוני העיר. למד בבית-הספר היסודי 'שפרינצק' בקרית-גת. אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון 'רוגוזין' שבמקום במגמה העיונית-אלקטרונית

מילדותו התגלה יובל בייחודו. הוא לא רצה לשמוע סיפורי שינה מקובלים, כגון כיפה אדומה או שירי ילדים. אביו היה מזין אותו בסיפורים על מחזור הדם, המוח הכוכבים וכדור הארץ. אביו עוד הספיק לחגוג עימו את יום הולדתו התשיעי, אחרי-כן חש ברע ונפטר באופן פתאומי. יובל לא דיבר על יתמותו עם אחרים, ואמו השתדלה לגדלו באופן שאינו יוצא דופן, אך יחד עם זאת השקיעה מחשבה רבה בגידולו. היו ליובל תחומי התעניינות שהתחלפו מדי פעם: מכיתה ג' התחיל אצלו תחביב הטיולים ואוסף האבנים. עוד היה לו אוסף נדיר של תקליטים וקלטות. הוא התמצא במוסיקה, מקלסית ועד רוק כבד. הוא התעניין במדע בדיוני ובצלילה. מורתו סגנית מנהלת בית-הספר 'רוגוזין', יעל פסח, מתארת אותו: "יובל היה משהו מיוחד במינו. הוא היה חבר טוב, תלמיד טוב. יושב-ראש מועצת התלמידים כבר בכיתה י"א, מדריך במגן-דוד-אדום בהתנדבות, פעיל ומדריך בחוג לסיירות וידיעת הארץ, טייל בלב ונפש. ילד שכולם אהבו". "כל השנים הרבה יובל לצלם. ילדות בדואיות, נופי בראשית בדרום הארץ, שקיעות, הכול צולם בעין אוהבת ורגישה

חדרו של יובל היה בית ועד קבוע לחבריו. כך הם כתבו עליו בספר המחזור בבית-הספר התיכון: "תמים הוא למראה וטייס לעתיד, מקווה הוא שיהיה סוחר ממולח. מפיל כל אחד בפח, אך בסך-הכול הוא בחור די מוצלח". אכן, מאז היותו ילד הודיע יובל שהוא רוצה להיות טייס ואמנם זכה להגשים את משאלתו, לפני שגויס לצה"ל עוד הספיק לטייל בארצות-הברית מחוף אל חוף במשך כחצי שנהֿ

יובל גויס לצה"ל בראשית פברואר 1988 והתנדב לחיל-האוויר. הוא סיים בהצלחה את קורס-הטיס כטייס קרב. בהערכות מפקדיו, המצויות בתיקו האישי, נאמר: "קצין טוב מאוד. מפעיל את ראשו. נכנס לדברים חדשים ללא חשש ומבצע היטב. בזמנו החופשי התנדב לחנוך נער מערד. בולט לטובה כאדם, כקצין וכממלא תפקיד לאורך כל דרכו"

ביום כ"א באייר תשנ"א (5.5.1991) נפל יובל בעת מילוי תפקידו בצפון הארץ והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-גת. השאיר אחריו אם ושתי אחיות - רותי ורוני. הוא הועלה לדרגת סרן לאחר המוות. כן קיבל תעודת הוקרה וכבוד על שירותו בקבע

בדברי הספד על קברו אמר מפקדו: "אתמול פגשנו אותך, יובל, מחייך כרגיל ומוכן לקחת משימות נוספות על כתפיך הרחבות. יובל, דווקא אתה, שהיית הסמן הימני שבחבורה, בכל חבורה - בכיתה, בטייסת ובקבוצה, אתה שהיית דמות שכולנו, ותיקים כצעירים, ניסינו לדמות לה, דווקא אתה נלקחת מאיתנו לקראת אביבך העשרים-ושניים. אמש שפכה לנו רחל אמך מעט אור על אותו קשר עתיק ומיוחד שיש לך עם אבני היסוד של חיל-האוויר - ג'ו אלון. ג'ו אלון הראה לנו את הדרך והיה מפקדו הראשון של בסיסנו - חצרים. בן דודו של ג'ו אלון היה אביך, ראובן, שממנו התייתמת לפני כשלוש-עשרה שנים. אביך, שהיה לך חבר ומחנך, ממנו למדת את אהבת הארץ והאנשים, השאירך לבדך עם רחל אמך. שניכם המשכתם דרך מופלאה זו, ואילו אתה בצניעותך הרבה הסתרת מאיתנו קשר מופלא זה"

I'm a paragraph. Click here to add your own text and edit me. It's easy.

Captain Yuval Glick, son of Rachel and Reuven, was born on May 18,

 

1969 in Kiryat Gat to parents from Kibbutz Nachsholim, of the city first

 

residents. He attended the "Shprinzak" elementary school in Kiryat Gat.

 

Later, he graduated Rogozin high school with a theoritcal-electronics

 

major.

 

From childhood, Yuval was recognized as unique. He didn't want to

 

hear the usual bed-time stories, such as "Little Red Riding Hood", nor

 

children songs. His father used to "nourish" him with stories about the

 

blood circulation, the brain, and the universe. His father still succeeded

 

to celebrate his 9 th birthday, then felt ill and died unexpectedly. Yuval did

 

not share his feelings about being an orphan, and his mother tried to

 

raise him with no special behavior, nevertheless invested much thought

 

in his upbringing. Yuval had many areas of interest, which changed at

 

times: since 3 rd grade he acquired the hobby of hiking and stone

 

collecting. He also had a rare collection of records and tapes. He was

 

knowledgeable in music, ranging from classical to heavy rock. He was

 

interested in science fiction as well as diving. His teacher, the Rogozin

 

high school deputy director Yael Pesach, describes him: "Yuval was

 

really unique. He was a good friend, a good student, the chairman of

 

the student council already in 11 th grade, volunteer instructor at the Red

 

Magen David, and a whole-heartedly active instructor in an across-the-

 

country hiking group. He was a child everyone loved." He

 

photographed a lot for years. A Beduin childhood, ancient landscapes in

 

the south of the country, sun downs – everything was photographed with

 

a sensitive and loving eye.

 

Yuval's room was a permanent meeting place for his friends. This is

 

what they wrote about him in the high school's year book: "He has an

 

innocent look, the future of a pilot, and hopes to be a shrewd merchant.

 

He tricks everyone, but all-in- all a pretty successful guy". Indeed, since

 

childhood Yuval announced he wish to be a pilot, and in fact realized this

 

before being recruited to the IDF. He managed to tour the U.S. from

 

coast to coast for half a year.

 

Yuval was recruited at the beginning of February 1988, and volunteered

 

for the air force. He successfully finished the course as a fighter pilot.

 

His commanders' assessments in his personal files say: "A very good

 

officer. Uses his head. Dives into new actions without hesitation and

 

executes them well. On his free time, he volunteered to initiate youths

 

from Arad. Stands out as a person, an officer, and always takes a role

 

all along his path.

 

On May 5, 1991 Yuval fell on duty at the northern part of the country,

 

and was brought to rest at the military cemetery in Kiryat-Gat. He left

 

behind a mother and two sisters – Ruti and Roni. After his death, his

 

rank was raised to Captain. He also received a certificate of respect and

 

honor for his permanent service.

 

In the eulogy at his grave, his commander said: "Yesterday we met you,

 

Yuval, smiling as usual and ready to take upon your broad shoulders

 

additional tasks. Yuval, you of all people, who was the guy to follow in

 

the group, any group – the classroom, squadron, and the group, you –

 

who was a model for all of us, young and old, whom we tried to be like –

 

of all people, you were taken from us towards your 22 nd spring. Last

 

evening, your mother Rachel enlightened us a bit about that old and

 

special bond with the foundation stones of the air force – Joe Alon. Joe

 

Alon showed us the way, and was the first commander of our base –

 

Hatzerim. Joe Alon's cousin was your father, Reuven, from whom you

 

were orphaned about 13 years ago. Your father, who was a friend and

 

an educator for you, from whom you learned the love for people and

 

country, left you with your mother Rachel alone. Both of you continued

 

on this wondrous path; but you, with your great modesty, hid this

 

beautiful path from us.

Yuval Glik is close to the heart of Eyal Tzarfati of Denver, CO.